<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' לולב — עבות</h1>
<h2>דף לב:</h2>
ת"ר עץ עבות עץ שהוא עבות ד"א עץ עבות עץ שענפיו חופין את עצמו הוי אומר זה הדס ת"ר קליע כמין קליעא דומה לשלשלת זהו הדס ראב"י אומר עץ עבות שטעם עצו ופריו שוין ואיזה זהו הדס תני עבות כשר שאינו עבות פסול ה"ד עבות אר"י כגון דקאי תלתא טרפא בקנא חדא (ו)תרי (בחד) [וחד], הדס שוטה (קרמי') [קרי] ליה וכן בעזרא הוא אומר צאו ההר והביאו עלי זית וכו' והיינו הדס היינו עץ עבות הדס שוטה לסוכה עץ עבות ללולב ות"ר נשרו רוב עליו ונשתיירו בו מיעוט כשר ובלבד שתהא עבותו קיימת ומשכחת לה באסא מצראה דקיימו ז' טרפי בקינא דכי נתרו ד' פשו להו ג' אבל דידן מכי נשר חד פסול וסופו כתחילתו.
<h2>דף לג.</h2>
ת"ר יבשו רוב עליו ונשתיירו ג' בדי עלין לחין כשר בכל בד ג' עלין לחין דפחות מג' בדי עלין אין עבות אר"ח ובראש כל א' וא' מסתברא תחלתו כסופו שאם ג' בדי עבות בראש כל א' וא' כשר ולא בעי' כל שיעורא עבות והא דאמרינן (ל"ב:) השתא עבות בת ג"ט לא משכחת לה באמה בת ה"ט היכי משכחת לה שאם היא ארוכה לא נמצא בה עבות בג' קינין שרוב הארוכין הדס שוטה הוא שאין מצוי אלא בקטנים ופי' אחר מצאתי מהגאונים השתא עבות ג' ולא משכחת להו דלהוי בד א' שלא יהא בו ענף ויהא כולו עבות בד ה"ט משכחינן דיהא בו עבות ולא יהא בו ענף אחר ואין לי ליישבה ואית דדייק מינה (אבל) [דכל] ג"ט של הדס בעי' עבות.
ת"ר יבשו רוב עליו ונשתיירו ג' בדי עלין לחין כשר בכל בד ג' עלין לחין דפחות מג' בדי עלין אין עבות אר"ח ובראש כל א' וא' מסתברא תחלתו כסופו שאם ג' בדי עבות בראש כל א' וא' כשר ולא בעי' כל שיעורא עבות והא דאמרינן (ל"ב:) השתא עבות בת ג"ט לא משכחת לה באמה בת ה"ט היכי משכחת לה שאם היא ארוכה לא נמצא בה עבות בג' קינין שרוב הארוכין הדס שוטה הוא שאין מצוי אלא בקטנים ופי' אחר מצאתי מהגאונים השתא עבות ג' ולא משכחת להו דלהוי בד א' שלא יהא בו ענף ויהא כולו עבות בד ה"ט משכחינן דיהא בו עבות ולא יהא בו ענף אחר ואין לי ליישבה ואית דדייק מינה (אבל) [דכל] ג"ט של הדס בעי' עבות.
הדס הגזול והיבש פסול נקטם ראשו פסול תני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה מעיו"ט כשר ופי' רבותינו תמרה ענבה וי"מ תמורה. בעי ר' ירמיה נקטם ראשו ועלתה בו תמרה ביו"ט מהו יש דיחוי אצל מצות או לא ולא איפשט ולחומרא. והלכתא אם לא עלתה בו תמרה פסול ורבינו אלפסי דחי להאי מימרא ואפילו בלא תמרה כשר ולית הלכתא כסתם מתני' דאמר נקטם ראשו פסול דקא פסיק הלכה כר' טרפון (ל"ד:) דאפילו שלשתן קטומין כשר (ואר"י א"ש הלכה כר"ט) דתניא דבי ר"י אומר פרי עץ הדר א' כפות תמרים א' ענף עץ עבות ג' ערבי נחל שתים אפי' ב' קטומין וא' שאינו קטום ר"ט אומר ואפי' שלשתן קטומים ואר"י א"ש הלכה כר"ט ואזדא שמואל לטעמיה דאמר אשוי וזיביני ואי לא דרישנא לכו כר"ט וכן הלכתא ומדלא מקשינן ולדריש להו כר"ט כדמקשינן (פסחים ל'.) גבי קדרות בפסח ש"מ דר"ט לכתחלה שלמים בעי להו. ואי' דאמרו למצוה הלכה כר' ישמעאל ופסולה דקתני במתניתן לכתחלה הא דעבד שפיר דמי כדאשכחן פסולה לכתחלה כגון התם (פסחים ע"ז:) נטמאו שיריים כמדת ר' יוסי פסולה ואוקימנא התם לכתחלה הא דיעבד ש"ד. ולא דייק לן דאם איתא כולן פסולין דמתני' כוותי'. ומסתב' קטומין דפליג בברייתא לא נקטם ראשו דמתניתי' היא דאי איתא כי קאמר גבי הדס נקטם ראשו פסול הול"ל בגמרא מתני' דלא כר"ט. ומדסתמו למתני' ש"מ דד"ה היא (ומנקטם) [ונקטם] דהדס כנקטם ראשו דלולב ואם נקטמו ראשיהן פסולין כסתם מתני' וקטומין דברייתא קטומין באמצעין ולא קטומין בראשיהן וכגון שנקטפו הענפים בתוך שיעור ההדס דר"ט לא בעי שלימין שלא יחסר כלום משיעור דהדס לא בראשו ולא באמצעו והלכתא כר"ט דאמר קטימון באמצע כשרה וכסתם מתני' דאמר נקטם ראשו פסול. וכסתם מתני' (ל"ג:) דערבה שהיא פסולה ובבלי (רמב"ם פ"ח ה"ה—ו') דמכשר ערבה והדס קטומין, לא דייק. ירושלמי אפי' שנים דלית ואחד אינו דלית פירד"א בלע"ז.
<h2>דף לג:</h2>
או שהי' ענפין מרובין מעליו פסולין אר"ח ל"ש אלא ענביו שחורות אבל ירוקות מין הדס היא וכשר ואר"פ אדומין כשחורין דמי דאר"ח האי שחור אדום הוא אלא שלקה [ואם מיעטן כשר] ואפי' בתר דאגדי' דסבר לולב א"צ אגוד ואין ממעטין ביו"ט [הא עבר ומיעטו כשר]. ודאשחור מעיו"ט דדיחוי מעיקרא לא הוה דיחוי אבל אשחור ביו"ט סלקא בתיקו ולחומרא.
<h2>דף לד:</h2>
הדס הגזול והיבש פסול נקטם ראשו פסול תני עולא בר חיננא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה מעיו"ט כשר ופי' רבותינו תמרה ענבה וי"מ תמורה. בעי ר' ירמיה נקטם ראשו ועלתה בו תמרה ביו"ט מהו יש דיחוי אצל מצות או לא ולא איפשט ולחומרא. והלכתא אם לא עלתה בו תמרה פסול ורבינו אלפסי דחי להאי מימרא ואפילו בלא תמרה כשר ולית הלכתא כסתם מתני' דאמר נקטם ראשו פסול דקא פסיק הלכה כר' טרפון (ל"ד:) דאפילו שלשתן קטומין כשר (ואר"י א"ש הלכה כר"ט) דתניא דבי ר"י אומר פרי עץ הדר א' כפות תמרים א' ענף עץ עבות ג' ערבי נחל שתים אפי' ב' קטומין וא' שאינו קטום ר"ט אומר ואפי' שלשתן קטומים ואר"י א"ש הלכה כר"ט ואזדא שמואל לטעמיה דאמר אשוי וזיביני ואי לא דרישנא לכו כר"ט וכן הלכתא ומדלא מקשינן ולדריש להו כר"ט כדמקשינן (פסחים ל'.) גבי קדרות בפסח ש"מ דר"ט לכתחלה שלמים בעי להו. ואי' דאמרו למצוה הלכה כר' ישמעאל ופסולה דקתני במתניתן לכתחלה הא דעבד שפיר דמי כדאשכחן פסולה לכתחלה כגון התם (פסחים ע"ז:) נטמאו שיריים כמדת ר' יוסי פסולה ואוקימנא התם לכתחלה הא דיעבד ש"ד. ולא דייק לן דאם איתא כולן פסולין דמתני' כוותי'. ומסתב' קטומין דפליג בברייתא לא נקטם ראשו דמתניתי' היא דאי איתא כי קאמר גבי הדס נקטם ראשו פסול הול"ל בגמרא מתני' דלא כר"ט. ומדסתמו למתני' ש"מ דד"ה היא (ומנקטם) [ונקטם] דהדס כנקטם ראשו דלולב ואם נקטמו ראשיהן פסולין כסתם מתני' וקטומין דברייתא קטומין באמצעין ולא קטומין בראשיהן וכגון שנקטפו הענפים בתוך שיעור ההדס דר"ט לא בעי שלימין שלא יחסר כלום משיעור דהדס לא בראשו ולא באמצעו והלכתא כר"ט דאמר קטימון באמצע כשרה וכסתם מתני' דאמר נקטם ראשו פסול. וכסתם מתני' (ל"ג:) דערבה שהיא פסולה ובבלי (רמב"ם פ"ח ה"ה—ו') דמכשר ערבה והדס קטומין, לא דייק. ירושלמי אפי' שנים דלית ואחד אינו דלית פירד"א בלע"ז.
וצריך ג' הדס וב' ערבות כשרות ואם רצה להוסיף בהדס שאינו עבות מוסיף אבל בעל הלכות אמר הדס שוטה אפי' בהדי אסא אחרינא פסול ולא דייק לן כיון דמין הדס הוא כשר וליכא משום בל תוסיף דהא עיקרא דדיקלא לולב פסול ולמ"ד לולב צריך אגיד אי אגוד ליה בעיקרא דדיקלא לא מוסיף היא (עי' ל"ו:) ה"נ ל"ש ורב פלטי ור' נטרונאי והרב אבן גיאות זצ"ל אית להו הא סברא ואנן דקי"ל לולב א"צ אגוד אי מייתי מינא אחרינא לא תוספת היא לעבוד כדאיתא בסנהדרין (פ"ח:) מיהו לכתחלה אין מוסיפין כדתניא (ל"א:) ד' מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהם כך אין מוסיפין עליהם פשיטא מהו דתימא הואיל ולולב א"צ אגיד האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי קמ"ל ואם רצה להוסיף בין בהדס בין בערבה כשר מוסיף וכך המנהג ויש שמוסיפין עד ע' כנגד ע' פרים ויש שמוסיפין כמנין לולב וכמנין הדס הכל לנאותו כדתניא (ל"ג:) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות. הרב הבבלי (רמב"ם פ"ז ה"ז) כתב אם רצה להוסיף בהדס מוסיף שאר מינין אין מוסיף ואין גורע.
